כוכב הרדיו והדי ג'יי החרדי עמי מימון מבת ים מזנב בדידי הררי בטבלאות הרייטינג, מתחכך בעולם הסלבס החילוני ומתמודד עם מחלתו הנדירה של בנו הקטן: "אני בוכה איתו כל לילה"  

מתוך כתבה שהתפרסמה בNrg מעריב: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/365/673.html


טלי בנדו לאופר | 8/5/2012 16:02

כזה דבר עוד לא היה לי. שעות רבות לפני יציאתי מהבית אני עומדת מול הארון ומחפשת איזה בגד אלבש. נוברת ותרה אחר ההופעה המושלמת, משל עוזרו של נסיך אנגליה תיכף יתדפק על דלתי ויפציר בי להזדרז. אבל לא, אני מנסה לפצח את השילוב המושלם שיהלום ראיון עם כוכב הרדיו החרדי עמי מימון.

כדי שכנות תשרור בינינו כבר מההתחלה אגלה לכם סוד קטנטן: אני חילונית בכל רמ"ח אבריי, לא מכירה יותר מדי דתיים ובטח שלא חרדים. בסופו של דבר, הסכמתי ביני לביני על טייטץ בשילוב שמלה חסודה וגם הבטחתי שאיך שאורותיה של בני ברק ינצנצו מולי, אתעטף בקרדיגן שהשכלתי לדחוף לתיק המתפקע. בפועל, השתמשתי בו רק כי כל כך קר באולפן, קר זו לא מילה.

עמי מימון | צילום: שגיא לייבמן
עמי מימון | צילום: שגיא לייבמן

בשעה היעודה אני מגיעה אל משרדי תחנת "קול ברמה" בבני ברק. מאיזושהי סיבה לא מעט חילונים סבורים כי מדובר בתחנת הרדיו האזורי של רמת הגולן, אך למעשה מדובר בתחנת רדיו חרדית הנישאת מעל גלי האתר באזורי המרכז, הדרום וירושלים.

המקום חדיש ומחודש, פרקטים מצפים את הרצפה ואנשים יראי שמיים, מרביתם גברים, מתהלכים אנה ואנה בזריזות ואינם מעקמים עינם לנוכח הזרה שזה עתה פלשה אל המקום. זמן קצר לאחר מכן, בלי זיהוי ממשי, אני יודעת שבן זוגי לדייט הגיע, היה זה כשאל התחנה נכנס במצהלות אדם ממושקף ועטור זקן עבות, הנוטה לברך את כל מי שעובר מולו בכל רדיוס שנראה לעין.

תוך כמה דקות נוצרת מיני התקהלות סביב האדם השמח הזה, ואני כבר ידעתי שזהו עמי מימון. עוד לפני שוידאתי סופית מול פקידת הקבלה אם אכן הוא האיש, מימון מקדים אותי ומקבל את פניי, איך לא, במאור פנים אמיתי.

מימון (36) מתהדר בתואר "כוכב התחנה" בשל נתוני ההאזנה המרשימים לתוכניתו היומית, "חידודון", שבשלוש השנים האחרונות משודרת בימים ראשון עד חמישי בין השעות 14.00 ל~16.00. התוכנית של מימון משודרת במקביל לתוכנית "דידי לוקאלי" אותה מנחה הגמון הרדיו דידי הררי ומזנבת בה בטבלאות הרייטינג.

עמי מימון | צילום: שגיא לייבמן
עמי מימון | צילום: שגיא לייבמן

תמהיל התכנים בשעתיים עליהן אמון מימון, בעבר כוכב תחנות רדיו פיראטיות, מורכב מחידות נושאות פרסים והעלאת מאזינים המבקשים לפותרן, משירים ורימקסים מבית היוצר של מימון המופיע גם כתקליטן באירועים, סוגיה שנגיע אליה בהמשך, ובעיקר הרבה הומור ושוב – פרסים שמוסר מימון למאזיניו ללא רסן.

"לאנשים נמאס מצהוב", הוא מסביר את סוד הצלחתו. "יש ציבור חילוני גדול ששומע אותי וגם דתיים כמובן. מעניין אותם להרחיב את הדעת, יש חידות מעניינות, ואני גם מופיע באירועים, אז חלק מהמאזינים מכירים אותי משם".

איך מקור הפרנסה שלך מסתדר עם האיסורים של הדת? מה רב יאמר על זה?
"הרבי מלובביץ' אמר וטען תמיד שאנו צריכים לקרב כל יהודי בכל דרך אפשרית. בזמנו, כשהרבי יצא לרחוב הראשי בעיר לשם מבצע הנחת תפילין, שאלו אותו 'איך תדע אם אנשים נטלו את הידיים ויש נשים שלבושות אולי לא בצניעות ולא כדאי שבחורי הישיבה יראו'.

"הרבי אמר שמי שייצא להשפיע, לעולם לא יכול להיות מושפע ושיש לנצל כל מדיה כדי לקרב כל יהודי לדת. הוא טען שלארבעת הבנים של ההגדה יש גם בן חמישי שזרוק אי שם בהודו, הלך לחפש את עצמו. אליו צריך להגיע ולהדליק לו את הניצוץ האלוקי. אז זה מה שאני עושה – מראה את היופי של הדת ומפרסם את היהדות בכל מדיה אפשרית".

אשרייך

בשעה 14.04 פוסע מימון לאולפן בנונשלנטיות, שום התרגשות אינה נראית לעין, ממרום הקילומטראז' הארוך שצבר מול המיקרופון הגשת תוכניתו הינה משימה פשוטה ויומיומית.

חיש מהר מפיק התוכנית ישראל קליין, שלצידו אבלה את השעתיים הבאות בחדר הבקרה, מעלה לאוויר בזה אחר זה מאזינים נרגשים המעוניינים לנסות לפתור את חידותיו של מימון, וסתם לשוחח עם הסלב בעל הציציות. "אני איתו מה'שלום' הראשון שלו כאן", מספר קליין. "מדהים לעבוד איתו, הוא נוח, חייכן וחברותי".

על הקו מבקש מאזין לפתור את חידת רש"י, פינה פרי יצירתו של מימון במטרה לקדם את לימודי פירושיו של רבי שלמה יצחקי. מימון שולט בחומר ומתפלפל עם מאזיניו בדקויות הפרשנות. בנוסף לכישוריו הרבים, הוא גם מחזיק בתעודת רב. קליין ומימון דאגו לעדכן אותי כי לנוכח ספירת העומר, בתוכנית הנוכחית וגם באלו שאחריה לא תושמע מוזיקה המכילה צלילים מכלי נגינה, ובמקומה יושמעו שירים ווקאלים, המורכבים מקולות אדם.

דידי הררי .מימון מזנב בטבלאות הרייטינג צילום: בייגל
דידי הררי .מימון מזנב בטבלאות הרייטינג צילום: בייגל

חברים מהתחנה נכנסים ויוצאים בזה אחר זה מהאולפן במהלך השידור החי, דבר שמימון או קליין אינם מתרגשים ממנו. "אם לא הייתה ספירת עומר, היית רואה אנשים רוקדים לידו והוא מבסוט, הוא לא מתרגש מכלום", מסביר קליין, "מעולם לא ראיתי אותו מתעצבן, הוא נחמד לכולם".

שעתיים של תוכנית חולפות להן ביעף אגב שירים ווקאליים, התלוצצויות רבות עם המון המאזינים שמבקשים לעלות לשידור ולהתמודד בעיקר על פתרונה של חידת המרק העומדת בחודשיים האחרונים ללא מענה, חידה שפתרונה יביא למנצח המאושר 9,000 שקלים.

במרכז החידה עומדים זוג חברים המגיעים לחבר שלישי לאכול מרק פטריות. המרק הינו פרווה ולא בושל בשבת ועדיין- חבר אחד יוכל ליהנות ממנו ואילו השני לא. מדוע? כרגע לאל ולמימון הפתרונים.
המצב הופך מסובך עבורי כאשר מימון מעלה לאוויר רבנים.

הראשון הוא הרב לסרי שמתבדח רבות ("נתתי לאשתי מזומנים לקניות לחג הפסח.  אמרתי לה 'תקני, אשרייך'. ענתה לי 'מה אשרייך? תביא אשראי!"), אך בעיקר מפציר במאזינים ובעם ישראל כולו להיות מאוחדים. לאחר מכן יעלה גם הרב יוסף מאירי שייתן דוגמאות כיצד ניתן לעבוד את השם בצורה הטובה ביותר ועל מהותו של חודש אייר. בינתיים מחשבותיי נודדות הרחק מהאולפן ומבני ברק כולה.

פארחניישן

כמו בכל תוכנית רדיו, מימון חוזר לא אחת על נותני החסות לתוכנית, רק בגרסה הדתית: חנות פאות, מנוי לחדר כושר נפרד לנשים וגברים וגם חנות ללבני נשים ממנה יחלקו לזוכים שוברים ל"בגדי ים לנשים צנועות". דבר שבהחלט הייתי רוצה לראות את בר רפאלי מתהדרת בו, ועדיין נשארת יפה.
כמה דקות לפני השעה 16.00 התוכנית מסתיימת ואנו, עמי ושפחתכם הנאמנה, יושבים לשיחה צפופה על עולם הבידור, החיים ומה שביניהם.

 

לא העלית ולו אישה אחת לשידור. 

"את בתור אישה יכולה לענות על שאלות כאלו?".

אני לא דוגמה, אבל אני בהחלט יכולה לארגן לך כמה בנות שיענו בכבוד על השאלות.
"התוכנית היא מגזרית ולכן נשים עולות רק בתוכניות המיועדות להן כמו 'אשת חיל', בה יש לנשים ביטוי גדול. נשות ציבור יעלו, אבל מאזינות לא. המגזר החרדי לא מעוניין לשמוע קול נשי".

 

ואם אני מתקשרת לתוכנית שלך ורוצה לענות על חידה, לא יעלו אותי? 

"יש לך אופציה להגיד לישראל את התשובה והוא יענה אותה במקומך, או לשלוח פקס".

וזו החלטה שלך או של התחנה? 

"של התחנה. ראית איזה פאן וצחוקים יש בתוכנית, אני בתור מגיש לא יכול לצחוק ככה עם אישה. אנחנו חרדים, זה לא לעניין. בעבר בתחנות פיראטיות הייתה תוכנית של שאלות שמפנים לרבנים בנושא הלכות שבת. נשים היו עולות לשאול.

"אז בשלוש הדקות הראשונות המאזינות היו רק אומרות (וכאן מימון עובר למבטא גרוני צורם ומתגלגל שאמור לדמות קול אישה) 'כבוד הרב אני מתה עליך', 'איזה תוכנית' 'אני מתעלפת'. זה לא זה, אם זו הייתה שאלה קונקרטית זה היה אחרת".

אז מה שאתה אומר זה שהאופי הפטפטני שלנו גרם לכך שלא יעלו אותנו לרדיו?

 "זה לא זה. עשינו סקר בתחנה וגילינו שהנשים החרדיות לא מוכנות לעלות לרדיו. וגם כשהעלינו אותן  זה גרם להד. חשבו שקול ברמה ירד מהפסים".

 לאחר שיטוט ברחבי הרשת, הבנתי כי איני היחידה ששמה לב לאי השמעת הנשים בתחנת הרדיו. בדצמבר 2010 הוגשה לשר התקשורת, לרשות השנייה ולמבקר המדינה, תלונה נגד התחנה בטענה שמתקיימת בה אפליית נשים על רקע אי העלאתן לשידור.

מועצת הרשות השנייה פתחה במגעים עם התחנה ולבסוף החליטה הוועדה הרוחנית של הרדיו כי מסרים חשובים מטעם נשים במעמד ציבורי גבוה יושמעו בתחנה וכן הוחלט על הוספת רצועת שידור שבה ישדרו נשים עבור נשים.‏

אתה בעל תעודת רב, ידע מרשים ואנרגיות – למה לא לכהן במשרת רב? 

"אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות'. בפרקי אבות כתוב אל תרוץ להיות רב, תעבוד עבודת כפיים. אולי כשאהיה מבוגר יותר. כרגע אני מחויב לעשות שמח וכיף לעם ישראל וזה חשוב לי".

לא היה אפילו שיר אחד בתוכנית שהכרתי. יש סיכוי שאכיר אם אמשיך להקשיב לתוכנית? 

"אני משדר שירים דתיים או בעלי מסר, רק כאלו"

קרה פעם שסטית? השמעת משהו שננזפת בגללו? אמרת משהו שנוי במחלוקת? 

"אני הסטיין הכי גדול כאן", הוא מחייך. "אני מדבר עם הרבה סלנג, בשפה פשוטה. אני יכול להגיד 'פאר'ח באמצע שידור (שמחה בערבית) אז זה הפך לפארחניישן, עידנתי".

בסדר, עדיין זה כולה המילה שמחה. 

"הרדיו עצמו הוא בעל מסר מיוחד ואיכותי. בהתחלה הייתה לי שיחה מאוד נוקבת עם מנהל התחנה על התוכנית שלי, חשבו שהיא אולי מיותרת, לא ידעו איך לאכול אותה".

אבל במאני טיים היא הביאה את הדרוש. 

"נכון. זה היה לפני שהם ראו את הנתונים המרשימים. תראי, אני לא טועה מבחינה השקפתית, אני רגיש לכל הדקויות".

אתה מקלל לפעמים? מדבר לא יפה? 

"לא, ממש לא".

עמי מימון ואלי יצפאן. חברים טובים צילום: איציק מימון
עמי מימון ואלי יצפאן. חברים טובים צילום: איציק מימון

"הילד התחיל לצלוע"

מימון, בת ימי גאה מילדות, הוא גם אב מסור ללא פחות משמונה ילדים כשבכורו הוא בן 17 ובן הזקונים בן שמונה. על אף ארשת פניו החייכנית ואישיותו הססגונית, טרגדיה מכאיבה אופפת את משפחתו. בנו בן העשר חולה ב-.MPS3 המדובר במחלה בה בגוף נאגרים סוכרים מורכבים האמורים לשמש לבניית סחוס, עור, גידים ורקמות.

החולים במחלה הופכים לסיעודיים במהירות אכזרית ותוחלת החיים שלהם עומדת על כ~17 שנים, אך במקרים נדירים תגיע גם לארבעה עשורים. בהתבסס על מחקרים מאוסטרליה והולנד ניתן לומר כי שכיחות המחלה עומדת על אחד מתוך כ-70 אלף לידות.

עם סיומו של הראיון, בדרכי החוצה מהתחנה, מבקש אחד מאנשי תוכניתו של מימון לשוחח עימי: "חשוב לי שתדעי שהוא אדם מאוד רגשן, בתקופה שבנו היה מאושפז והיינו נוסעים יחד לאולפן, הוא היה ממש בוכה בדרך, בדמעות, ומבקש שאתפלל בשבילו. אבל אני יכול להעיד שכשהוא עבר את המפתן של הרדיו, הוא היה הופך בצ'יק לאדם אחר. הוא ידע שחייבים להמשיך הלאה. כשהיה גומר את השידור, היה חוזר אל העצב. הוא אדם עם נשמה גדולה".

 
"בגיל שלוש", מספר מימון והזיק השמח שבעיניו מתעמעם, "הילד היה רץ כל הזמן, עושה הכל מהכל, ורגע אחרי הילד אוכל בקשית דרך הבטן. רופאת ההתפתחות של הילד קראה באותה שבת מאמר על המחלה הנדירה וכך הגיע הגילוי המוקדם ונחסכו מאיתנו שנים של בדיקות ארוכות ומייגעות. ואז מסבירים לנו שהילד סובל מאגירת חומרים שלא מתפרקים בגוף, אבל אנחנו מתפרקים. מרוב שהמחלה נדירה אפילו הרופאה לא ידעה בדיוק מה להגיד לנו".

ואיך ממשיכים משם? 

"תוך זמן קצר הילד התחיל לצלוע, ההתפתחות מגיל ארבע לא התקדמה אלא ירדה. באיזשהו שלב הוא שכח לאכול, התחיל לרזות עד שאשפזנו אותו בבית החולים, שם היה שלושה חודשים. ובתוך כל זה אני עדיין משדר ברדיו ומשמח אנשים".

איך עושים את זה? 

"אין לי מושג. בחנוכה לפני שלוש שנים הודעתי שיש לי סיפור לספר וכדאי למאזינים לשמוע את התוכנית של הנר חמישי בחג. ביום הזה סיפרתי את הסיפור שלי בלי שמות. שהילד לקה במחלה חשוכת מרפא וההורים לא יודעים מה לעשות, מוכנים לעשות הכל: למכור את הבית, לקטוע יד ורגל כדי לרפא אותו, אבל אין תרופה, רק תפילה, ואז אמרתי שזה אני. נפלה פצצה. ביקשתי מכל אדם שיקרא ספר תהילים".

"המצב שלי אנוש"

לאחר שבועיים השתחרר בנו של מימון מבית החולים – עם או בלי קשר לתפילה ההמונית שנשאו עבורו המאזינים. מבית החולים יצא כשהוא מחובר למכונת הזנה בטנית. "המצב לא קל", מתנשם מימון בכבדות, "האוכל הזה אינו נמצא בסל התרופות, ובכל זה אני עדיין פה, אני עדיין שמח והולך לשמח חתן וכלה בערב. זה הנס שנשארנו שמחים ושפויים".

אז התוכנית לא מושפעת מחייך האישיים? 

"לא, ממש לא. המצב שלי אנוש, אף אחד לא יכול לעבור את המצבים שאני עובר. יש לי ילד סיעודי בן עשר בבית. העובדת הזרה שלי ברחה לפני שלושה חודשים, אני בוכה איתו כל לילה, מחליף לו טיטולים. אשתי מקבלת זריקות בגב כי היא מרימה ילד בן עשר. אלו דברים לא נורמאלים. אני עובד ימים ולילות כדי לפרנס. הבן הגדול שלי בן ה-17 רוצה מותגים, רוצה 'נייקי' ומה לא".

אין רגעי שבירה בהם אין כוח להמשיך יותר? 

"כן, אבל בוכים וממשיכים. חייבים להמשיך הלאה. אין דרך אחרת".

איך אשתך? 

"יותר גרוע ממני, בלעדיה אני מת. היא מאוד אנרגטית, היא אומרת לי כל הזמן שזה לא שאנחנו קיבלנו את הילד – הוא קיבל אותנו. קיבל את המשפחה הכי טובה שיכולה להיות. תארי לך שהוא היה מקבל משפחה שהייתה שמה אותו מול הטלוויזיה כל היום? אצלנו האחים שלו מדברים איתו, מחבקים אותו אפילו שהוא לא מגיב, עוטפים אותו".

אין רגעים בהם אתה מפקפק באמונה ושואל למה זה מגיע לי? 

"לא", הוא עונה נחרצות, "אין שאלות באמונה, רק התחזקות. אנחנו חזקים באמונה".

איך הילדים מתמודדים עם המצב? 

"אין ספק שקשה להם. הבת שלי בת ה~12 ישנה איתו בחדר וכולם מחליפים לו חיתול. בכלל, הילדים יש להם תעודת רופא ואשתי פרופסור, יודעת לקרוא כל מה שמציק לו, מה שמפריע לו ולפרש. הילדים חדורי אמונה ומאוד עוזרים לנו. רופא אמר לי 'אולי תשימו אותו במוסד?', אבל במוסד הילד הזה ינבול וימות תוך זמן קצר".

מה רמת התפקוד שלו כיום? 

"הוא מאה אחוז סיעודי, על כיסא גלגלים ומוזן מהבטן. לא מדבר, מדבר בעיניים. אבל הקטע הוא שהשמחה במשפחה ממשיכה".

שלושה פסטיבלים

מימון התחיל את דרכו בתחום כשעבד כנהגו של תקליטן. "הוא חלה יום אחד וביקש ממני להחליף אותו ומאז נעלמו עקבותיו", הוא משחזר.

לא היה לך פחד במה?

"לא, תמיד ניגנתי על קלרינט ועוד כלים. אשתי מאוד עודדה אותי ללכת על זה".

תתקלט באירוע חילוני?

"לא, אני לא מופיע באירוע ללא הפרדה".

מלבד עבודתו הקדחתנית ברדיו ובהופעות באירועים, יזם מימון לאחרונה שלושה אירועים שמטרתם היא הנצחת המסורת היהודית ולמידתה. "לפני כמה שבועות התקשר אליי הזמר אבי בן ישראל שנמצא בניו יורק וסיפר שמתארגנת שם הפרשת חלה המונית", מספר מימון.

"אהבתי את הרעיון וגלגלתי את זה הלאה. קבענו הפרשת חלה עולמית בכ"ח בניסן. מה מיוחד בשבת הזאת את שואלת? זוהי חלת מפתח, פתיחת השערים לפרנסה טובה וגם זו חלה מתבואה חדשה לאחר פסח. הפרשת החלה התרחשה בכמעט 70 אלף בתי אב. יש לי תמונות מהאירוע בבייג'ין! התקשרו אליי אנשים בוכים מהתרגשות"

פרויקט נוסף מבית היוצר של מימון הוא פסטיבל שירים שהוצג בבנייני האומה בירושלים לפני כשנתיים. "רציתי למצוא דרך להנצחת שש המצוות התמידיות שאפשר לעשות בכל רגע נתון. חשבתי שחייבת להיות דרך פשוטה לזכור אותן והבנתי שהכי טוב זה בשיר. במסגרת התוכנית יצאתי במבצע שמי שיקליט שיר, יקבל חשיפה ברדיו. תוך חודש קיבלתי 27 לחנים. הייתה הופעה מרתקת של שש שעות, משהו לא נשכח".

מופע המצוות לא היה האחרון. "זה פתח לי את התיאבון", הוא מחייך חיוך רחב. "הרעיון לפסטיבל הבא נולד כשחשבתי שיש המון שירים על אמא ועל אבא אין בכלל".

למה? יש של שלומי שבת.
"וגם אותו חבר אמר לו לכתוב", צוחק מימון בקול גדול. "אמרתי 'יאללה, פסטיבל על אבא'. סגרתי אולם בבת~ים בחג החנוכה, כניסה חופשית. הוצגו 20 לחנים על אבא, היו שירים מרגשים".

מישהו מהעולם החילוני הגיש שירים למופע? 

"לא, ואם היה – אז בכיף. יש איזושהי חסימה בינינו למרות נתוני ההאזנה הגבוהים של התוכנית. אין התייחסות מספקת לכוח הטמון".

703,000 תוצאות מניבה שאילתת חיפוש בגוגל לשמו של מימון ואף לא התייחסות ראויה אחת מעולם התקשורת או הבידור החילוני. "נורא מוזר לי", הוא מתקומם, "שמפספסים את הכוח הגדול שבתחנה שלנו ובתוכנית שלי. לכן שכרנו משרד יחסי ציבור כדי שתהיה חשיפה גדולה גם בקרב החילוניים".

יצפאן ועודד מנשה

למרות שבקרב הציבור הכללי תוכניתו של מימון (כמו התחנה בה הוא משדר) לא חלחלה לעומק, הרי שהאיש מתהדר בלא מעט חברים חילונים, ביניהם הבדרן אלי יצפאן. "יצפאן ואני בקשר טוב, הוא מודה. "כשהבבא אלעזר נרצח (רבי אלעזר אבוחצירא, אשר נרצח ביולי 2011 על ידי אחד ממבקשי עצתו – טב"ל), הוא קיבל על עצמו שבת. הוא דיבר על אחדות ובגלל הרצח של הבבא שמר שבת והביע זעזוע".

ידוען נוסף שמימון מכיר ואף לקח חלק באחד מהאירועים שארגן הוא עודד מנשה. "פגשתי אותו באחד מהאירועים שנכחתי בו, שמתי לב שהוא עם כיפה וציצית והבעתי את פליאתי. עודד סיפר שמאז שהתחתן, אשתו, עדן הראל, מאוד מקפידה על קידוש ומסורת. ניצלתי את ההזדמנות וביקשתי שישתתף באחד מהאירועים שארגנתי בזמנו. הוא מיד הסכים ובאמת ביום המיועד הגיע".

מה ההשוואה לדידי הררי עושה לך? 

"עושה טוב. הוא שדרן מצליח מאוד, רק שאצלנו התוכן שונה".

מה סוד ההצלחה שלך?

"הקדוש ברוך הוא. הסוד שלי הוא שמחת החיים שלי. אני אדם שמח, אני חושב חיובי. 'תחשוב טוב יהיה טוב' – זו הוראה של הרבי מלובביץ'. שווה לרדת לעולם הזה ל~70 שנה כדי לעשות טובה אחת ליהודי, ואנחנו עושים הרבה טוב בתוכנית. תחייך לאדם והוא יחייך אליך בחזרה. במהלך חודש ניסן פתרנו כל יום בעיות של יהודים בדבר אוכל לחג הפסח. כל יום התקשרתי בשידור חי ליקבים, למפעלים, שנתנו לי אוכל ויין".

עמי מימון ועודד מנשה. הסכים להשתתף באירוע צילום: אבי את אבי
עמי מימון ועודד מנשה. הסכים להשתתף באירוע צילום: אבי את אבי

יש לך חלום להגיע לרדיו חילוני? 

"חבר שמשדר ב'רדיו ללא הפסקה' פנה אליי כדי לראות אם אני מעוניין לשדר שם, לא הצעה רשמית דרך התחנה. דובר על תוכנית של פרשת השבוע, אני אפילו לא חזרתי אליו".

למה לא? 

"זו תוכנית של יום שישי, מעדיף ללכת לחוף הנפרד בבת~ים, וגם טוב לי כאן".

מה ההבדל בין הקהל החילוני לחרדי? 

"בקהל הלא דתי המתירנות מושכת אותם ללכת למסיבות ומה לא, ואצלנו אין את זה. יש דבר כזה שנקרא דחיית סיפוקים שמלמדים אצלנו מגיל אפס. התורה מלמדת אותנו דחיית סיפוקים: אתה רוצה לשמוע קול אישה, לגעת באישה. אלה הם דברים שאתה יכול לעשות רק כשאתה גבר נשוי. דחיית סיפוקים".

תמליץ לילדיך להיכנס לעולם התקשורת? 

"כן, למה לא? בכיף. כמובן שהרצון הוא שהם יהיו ראשי ישיבה, אבל אני רואה את כל הטוב שיוצא לי לעשות ולכן אני מקווה שהם ילכו בדרכי".

השארת תגובה